שיטת הפטרון היחסי והיתרון המוחלט פותחו ע"י דוד ריקרדו- שיטה זו פיתחה את הסחר בין המדינות. לכל מדינה בעולם יש משאבים שונים ומגוונים: אוכלוסייה, טכנולוגיה, משאבי אנוש. כאשר התפתחו המדינות והחלו לסכור אילו התנאים בכל המדינות היו דומים הסחר לא היה כדאי ולא היה מתפתח סחר. הסחר הביא להתפתחות ההתמחות, התמקצעות- גם אם ניתן לייצר 2 מוצרים בשתי מדינות שונות כדאי לכל אחת מן המדינות להתמקצע ביצור אחד מן המוצרים ולסחור אם המדינה השניה, תוך כדי ניצול היתרון היחסי.
דוגמא: ארה"ב ואירופה.
בארה"ב ניתן ליצר 1 יחידה של לבוש ב-2 יום ו-1 יחידות של מזון ב-1 יום.
באירופה ניתן ליצר 1 יחידה של לבוש ב-4 יום ו-1 יחידה של מזון ב-3 ימים.
כמו שאנו רואים כאן לארה"ב יש יתרון מוחלט על אירופה ביצור שני המוצרים (יצור יותר מהיר ויעיל של שניהם). אם נסתכל היטב נוכל לראות שכאשר ארה"ב מייצרת יחידה אחת של לבוש (ביומיים) היא מפסידה 2 יחידות מזון (1*2=2), כאשר אירופה מייצרת יחידה אחת של לבוש (4 ימים) היא מפסידה (4/3=1.333) 1.3333 יחידות מזון, ז"א שבאירופה יותר משתלם ליצר לבוש. אם נעשה את אותו התהליך על מזון נגלה שבארה"ב יותר משתלם לייצר מזון, לכן כל אחת מן המדינות צריכה ליצר את המוצר שהיא הכי טובה בו לסחור בו אם המדינה השניה. לפי דברים אלו אנו יכולים להסיק שלארה"ב יש יתרון יחסי על אירופה ביצור מזון ולאירופה יש יתרון יחסי על ארה"ב בייצור לבוש. כל התיאוריה הזו תואמת את התיאוריה של כלכלה על יתרון יחסי ומוחלט.
הגדרות: יתרון מוחלט- מצב שבו יותר זול לייצר את שני המוצרים במדינה אחת. מה שמוביל את המסחר בעולם הוא היתרון היחסי שגורם כמון כן להתמחות.
יתרון מוחלט- של מדינה אחת העלויות היחסיות של מוצר מסוים הן יותר זולות מאשר עלות היצור של מוצר אחר- הכל יחסי למדינה אליה משווים.
גם אם אחד מן האזורים יעיל מהאזור השני ביצור שני המוצרים, כדאי לשני האזורים שכל אחד מהם יתמקצע ביצור אחד מן המוצרים שיש למדינה הזו יתרון ביצורו ויסחור אם המדינה השניה. ההתמחות של כל אחת מן המדינות תביא לגידול של השכר הראלי בכל אחת מן המדינות ולעליה ברמת החיים.
מדינות בנו מנגנון חסם כדי לשלוט בכלכלה ובעיקר בייבוא והייצוא- מכס. המכס מעלה את עלות המוצר ולמעשה מבטח את היתרון היחסי שהיה למוצר בשוק החופשי. הסיבות להטלת המכס:
1. מכסי מגן למטרות שאינן כלכליות- מוצרים אסטרטגיים (מים, דלק, נשק וכו').
2. הגנה ושמירה על מאזן תשלומים חיובי.
3. מעשים לטובת בעלי עניין.
4. מכסים כמקור הכנסה למדינה.
5. הגנה על ענפים- תחרות על עבודה זולה בחו"ל.
כל עוד הסחר לא יוצא מכלל שליטה- הוא כדאי ורק יגרום לצמיחת הכלכלה.
המדינות ביטלו את המכס כדי לאפשר סחר חופשי אבל במקום המכס הופיעו חסמים אחרים. ישנם מוצרים יוצאים מן הכלל שכל עליהם מכס- מכוניות- כיוון שאין יצור של מכוניות בארץ יש על המוצר הזה מכס. ישנו בארץ מס שנקרא היתל רציף- מס זה הוא מס על אוניות שבאות לפרוק ולקבל סחורה בארץ. מס זה נועד על הגנתו של היצור הישראלי וכמו כן למטרות קופת הממשלה. מס על ייבוא-1.1%, מס על ייצוא 0.2%. כיוון שיש הבדלים במיסוי טוענות מדינות אחרות על קיפוח, ובצדק אך מדינת ישראל מעונינת על הגנה של המוצרים של המדינה ולכן יש מס זה.
מכס הוא לא חסם טוב כיוון שהוא מגביל את ההתייעלות בחלק מן הענפים, אך איו מדינה שחיה בלעדיו. לפעמים יש מיסוי חלקי (מעל משקל כלשהו בחקלאות) וכמו כן יש גם יוצאים מן הכלל. כמו כן יש גם סחורות שנדרשות לאישורים מיוחדים (תרופות ומזון)- כל אלו הם גם חסמי סחר.
נימוקים להטלת המכס:
1. הטלת המכס יקטין את ההבטלה- מניעת ייבוא וייצור מסיבי של תוצר ישראלי.
2. ישמור על הגיוו7ן של ענפי היצור.
3. שמירה והגנה על ענפים מתפתחים/צעירים.
הגנה על מאזן התשלומים
מדינה לא מסוגלת לעמוד בתשלומים= גירעון, בשביל המצב הזה הוקם גוף מיוחד כדי שהוא יבקר על פעולות המדינות בתחום הכלכלי, גוף זה נקרא- קרן המטבע הבינלאומי. כל מדינה שרוצה יכולה להיכנס לקרן הזו, כדי להיכנס לקרן צריך להפקיד סכום כסף השווה לתוצר הלאומי הגולמי המופק במדינה זו בשנה. 75% מהכסף במטבע מקומי ו-25% בדולרים או בזהב. הקרן הזו היא מעיין בנק של המדינות מטרתה לייעץ למדינות בתחום הכלכלי וכך גם לפקח, מדינות יכולות לקחת אשראי מהקרן הזו. כאשר מדינה נקלעת למשבר היא רוצה לעשות פיחות (הורדת שער הדולר וכך הוספת ערך למטבע שלה ע"י העלאת הריבית מכס וכו'). לא לכל מדינה מתאפשר מהלך זה והוא מאושר רק במצבים קיצוניים ביותר.
לסין יש למשל בעיה חמורה- קצב הייצוא של המדינה הוא אסטרונומי לכן נכנס למשק שלה המון מט"ח. כדי שייצוא עדיין יהיה משתלם וערך המטבע של המדינה הזו לא יגדל הסינים עשו שני שערי חליפין למטבע- לייבוא ולייצוא, דבר שהוא בגדר אבסורד כיוון שהכסף של המדינה נהיה לא שווה.
דוגמא: ארה"ב ואירופה.
בארה"ב ניתן ליצר 1 יחידה של לבוש ב-2 יום ו-1 יחידות של מזון ב-1 יום.
באירופה ניתן ליצר 1 יחידה של לבוש ב-4 יום ו-1 יחידה של מזון ב-3 ימים.
כמו שאנו רואים כאן לארה"ב יש יתרון מוחלט על אירופה ביצור שני המוצרים (יצור יותר מהיר ויעיל של שניהם). אם נסתכל היטב נוכל לראות שכאשר ארה"ב מייצרת יחידה אחת של לבוש (ביומיים) היא מפסידה 2 יחידות מזון (1*2=2), כאשר אירופה מייצרת יחידה אחת של לבוש (4 ימים) היא מפסידה (4/3=1.333) 1.3333 יחידות מזון, ז"א שבאירופה יותר משתלם ליצר לבוש. אם נעשה את אותו התהליך על מזון נגלה שבארה"ב יותר משתלם לייצר מזון, לכן כל אחת מן המדינות צריכה ליצר את המוצר שהיא הכי טובה בו לסחור בו אם המדינה השניה. לפי דברים אלו אנו יכולים להסיק שלארה"ב יש יתרון יחסי על אירופה ביצור מזון ולאירופה יש יתרון יחסי על ארה"ב בייצור לבוש. כל התיאוריה הזו תואמת את התיאוריה של כלכלה על יתרון יחסי ומוחלט.
הגדרות: יתרון מוחלט- מצב שבו יותר זול לייצר את שני המוצרים במדינה אחת. מה שמוביל את המסחר בעולם הוא היתרון היחסי שגורם כמון כן להתמחות.
יתרון מוחלט- של מדינה אחת העלויות היחסיות של מוצר מסוים הן יותר זולות מאשר עלות היצור של מוצר אחר- הכל יחסי למדינה אליה משווים.
גם אם אחד מן האזורים יעיל מהאזור השני ביצור שני המוצרים, כדאי לשני האזורים שכל אחד מהם יתמקצע ביצור אחד מן המוצרים שיש למדינה הזו יתרון ביצורו ויסחור אם המדינה השניה. ההתמחות של כל אחת מן המדינות תביא לגידול של השכר הראלי בכל אחת מן המדינות ולעליה ברמת החיים.
מדינות בנו מנגנון חסם כדי לשלוט בכלכלה ובעיקר בייבוא והייצוא- מכס. המכס מעלה את עלות המוצר ולמעשה מבטח את היתרון היחסי שהיה למוצר בשוק החופשי. הסיבות להטלת המכס:
1. מכסי מגן למטרות שאינן כלכליות- מוצרים אסטרטגיים (מים, דלק, נשק וכו').
2. הגנה ושמירה על מאזן תשלומים חיובי.
3. מעשים לטובת בעלי עניין.
4. מכסים כמקור הכנסה למדינה.
5. הגנה על ענפים- תחרות על עבודה זולה בחו"ל.
כל עוד הסחר לא יוצא מכלל שליטה- הוא כדאי ורק יגרום לצמיחת הכלכלה.
המדינות ביטלו את המכס כדי לאפשר סחר חופשי אבל במקום המכס הופיעו חסמים אחרים. ישנם מוצרים יוצאים מן הכלל שכל עליהם מכס- מכוניות- כיוון שאין יצור של מכוניות בארץ יש על המוצר הזה מכס. ישנו בארץ מס שנקרא היתל רציף- מס זה הוא מס על אוניות שבאות לפרוק ולקבל סחורה בארץ. מס זה נועד על הגנתו של היצור הישראלי וכמו כן למטרות קופת הממשלה. מס על ייבוא-1.1%, מס על ייצוא 0.2%. כיוון שיש הבדלים במיסוי טוענות מדינות אחרות על קיפוח, ובצדק אך מדינת ישראל מעונינת על הגנה של המוצרים של המדינה ולכן יש מס זה.
מכס הוא לא חסם טוב כיוון שהוא מגביל את ההתייעלות בחלק מן הענפים, אך איו מדינה שחיה בלעדיו. לפעמים יש מיסוי חלקי (מעל משקל כלשהו בחקלאות) וכמו כן יש גם יוצאים מן הכלל. כמו כן יש גם סחורות שנדרשות לאישורים מיוחדים (תרופות ומזון)- כל אלו הם גם חסמי סחר.
נימוקים להטלת המכס:
1. הטלת המכס יקטין את ההבטלה- מניעת ייבוא וייצור מסיבי של תוצר ישראלי.
2. ישמור על הגיוו7ן של ענפי היצור.
3. שמירה והגנה על ענפים מתפתחים/צעירים.
הגנה על מאזן התשלומים
מדינה לא מסוגלת לעמוד בתשלומים= גירעון, בשביל המצב הזה הוקם גוף מיוחד כדי שהוא יבקר על פעולות המדינות בתחום הכלכלי, גוף זה נקרא- קרן המטבע הבינלאומי. כל מדינה שרוצה יכולה להיכנס לקרן הזו, כדי להיכנס לקרן צריך להפקיד סכום כסף השווה לתוצר הלאומי הגולמי המופק במדינה זו בשנה. 75% מהכסף במטבע מקומי ו-25% בדולרים או בזהב. הקרן הזו היא מעיין בנק של המדינות מטרתה לייעץ למדינות בתחום הכלכלי וכך גם לפקח, מדינות יכולות לקחת אשראי מהקרן הזו. כאשר מדינה נקלעת למשבר היא רוצה לעשות פיחות (הורדת שער הדולר וכך הוספת ערך למטבע שלה ע"י העלאת הריבית מכס וכו'). לא לכל מדינה מתאפשר מהלך זה והוא מאושר רק במצבים קיצוניים ביותר.
לסין יש למשל בעיה חמורה- קצב הייצוא של המדינה הוא אסטרונומי לכן נכנס למשק שלה המון מט"ח. כדי שייצוא עדיין יהיה משתלם וערך המטבע של המדינה הזו לא יגדל הסינים עשו שני שערי חליפין למטבע- לייבוא ולייצוא, דבר שהוא בגדר אבסורד כיוון שהכסף של המדינה נהיה לא שווה.
